פסק-דין בתיק ת"א 21665-12-09

פתח דבר

ראשיתם של ההליכים בתיק זה היא בבקשה, שהגישה התובעת נגד הנתבעים ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו בתיק הוצל"פ 01-30990-49-9 (להלן - תיק ההוצל"פ). המדובר בבקשה לביצוע שיק ע"ס 120,000 ש"ח, שזמן פרעונו 31.12.08 (להלן - השיק). בבקשה לביצוע השיק נטען, כי התובעת אוחזת בשיק, שנחתם על ידי הנתבעים. מצילום השיק, המצורף לבקשה, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק".

הנתבעת 2 (להלן - איטה) הגישה התנגדות לביצוע השיק. הדיון בהתנגדות הועבר לסית משפט זה.

ביום 27.4.10 הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט על הסדר דיוני, שאליו הגיעו הצדדים. הוסכם בין הצדדים, כי תנתן לנתבעת רשות להתגונן בפני התביעה השטרית. עוד הוסכם, כי גם לנתבע 1 (להלן - יאיר) תנתן רשות להתגונן בפני התביעה השטרית, והוא יהיה רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.

בהחלטתו מיום 28.4.10 נתן כב' הרשם רונן שוורץ תוקף של החלטה להסכמת הצדדים. נקבע, כי תצהירה של איטה, התומך בהתנגדות, ישמש ככתב הגנה מטעמה. כך גם נקבע, כי יאיר יהיה רשאי להגיש כתב הגנה. אכן ביום 26.5.10 הוגש כתב הגנה מטעמו של יאיר.

טענותיה של איטה

איטה טוענת בתצהיר, התומך בהתנגדות שהגישה לביצוע השיק, כי איננה חתומה על השיק. על השיק חתימה אחת בלבד, חתימתו של יאיר, בעלה של איטה. לטענתה של איטה, אין לה כל נגיעה לשיק.

טענותיו של יאיר

לטענתו של יאיר, נמסר השיק לתובעת לבטחון בלבד למשך שנה בלבד, אותה שנה בה התנהלו קשרי מסחר בין התובעת ובין אקסלרוד יאיר חומרי בניין בע"מ (להלן - החברה). סוכם, כי בתום אותה שנה תחזיר התובעת את השיק לנתבעת. היה זה בשנת 2006, כאשר זמן הפרעון המקורי,שצויין על גבי השיק היה "1.6.06 ".

עם תום אותה שנה הוארכה ההתקשרות בין החברה ובין התובעת למשך שנה נוספת, ובהתאם לכך הושאר השיק לבטחון בידי התובעת, כאשר זמן פרעונו של השיק נדחה למשך שנה, ונעשה תיקון על גבי השיק. מועד הפרעון המתוקן היה "31.12.07".

בתום שנת 2007 הוארכה ההתקשרות בשנה נוספת. שוב סוכם על הותרת השיק לבטחון בידי התובעת למשך שנה נוספת. בהתאם לכך תוקן שוב זמן הפרעון על גבי השיק, וצויין "31.12.08".

בעת שנעשה כל אחד מתיקוני זמן הפרעון, כאמור לעיל, חתם יאיר ליד התיקון, כך שליד מקום זמן הפרעון בשיק ישנן שתי חתימות.

בתום שנת 2008 לא סוכם בין הצדדים על הארכת תוקפו של השיק ככלי להבטחת חיובי החברה למשך פרק זמן נוסף. בנסיבות אלו פקע החיוב השטרי מכוחו של השיק, ועל התובעת היה להשיבו לידיו של הנתבע. בהתאם למוסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת להימנע מלעשות שימוש כלשהו בשיק.

עוד טוען יאיר, כי החוב, שאת קיומו בא השיק להבטיח, התחייבויות החברה עד ליום 31.12.08, נפרע במלואו, ועל כן היה על התובעת להשיב ליאיר את השיק. התחייבויות בגין משיכת סחורה על ידי החברה לאחר 31.12.08 אינן מובטחות על ידי השיק, ולכן לא ניתן לפעול מכח החיוב השטרי עפ"י השיק לשם פרעונן.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים, כי רק יאיר חתום על השיק, בעוד שאיטה אינה חתומה על השיק. אין גם מחלוקת בין הצדדים, שהשיק נמשך על ידי יאיר לפקודת התובעת לשם הבטחת התחייבויות החברה כלפי התובעת. עוד מסכימים הצדדים, כי פעמיים שונה זמן פרעונו של השיק ותוקן על ידי יאיר, שצירף חתימתו על יד התיקון. בפעם הראשונה שונה זמן הפרעון של השיק מיום 1.6.06 ליום 31.12.07. בפעם השניה שונה זמן הפרעון ליום 31.12.08. בעת שנעשה כל אחד משינויים אלו הוסיף יאיר את חתימתו ליד השינוי. אין גם מחלוקת, כי החברה חייבת כספים לתובעת, כפי שהודה יאיר בפני בית המשפט ביום 15.5.11 (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 5: "החברה חייבת את הכסף אך לא אני אישית").

הצדדים נחלקו בשתי שאלות מרכזיות. האחת, האם פקע תוקפו של השיק בזמן הפרעון המצויין בו, 31.12.08, כאשר אין הוא מבטיח את ההתחייבויות שנוצרו בגין סחורה שסופקה לחברה לאחר מכן. האחרת, האם איטה חבה מכח השיק, למרות שלא חתמה עליו.

חיובו של יאיר